דוחות המקרה הקליניים של GUNA: אי-פוריות גברית וסוכרת מסוג 1

חלק 6 בסדרת Deep GUNA Research שלנו לרופאים.

מאמר זה נכתב לקוראים מקצועיים ומציג מחדש דוחות מקרה קליניים שפרסמה GUNA ונכתבו על ידי Salvatore Matarese, M.D. הוא בעל אופי לימודי והיסטורי, ואינו מחליף שיקול דעת קליני או ייעוץ רפואי אישי. מקרה הסוכרת שלהלן מתאר התאמות אינסולין שבוצעו על ידי הרופא המטפל במסגרת מעקב בבית חולים לילדים — זה אינו פרוטוקול, ואין לשנות את טיפול האינסולין בשום מקרה ללא מעורבות ישירה של הרופא המטפל של המטופל עצמו.

ארבעת המאמרים הקודמים בסדרה הציגו את הרציונל והמבנה שמאחורי INET. המאמר האחרון הזה בוחן שני דוחות מקרה קליניים שפרסמה GUNA עצמה — תצפיות מהעולם האמיתי העומדות מאחורי קבוצות המוצרים הראשוניות והשלישוניות שנסקרו קודם בסדרה.

דוח 1: אי-פוריות גברית

המקרה בולט משום שלאחר ארבעה חודשי טיפול, מחברי GUNA תיעדו לא רק שיפור והתנרמלות ניכרים במצבו הביולוגי והתאי של זרע המטופל, אלא גם שאשתו של המטופל נכנסה להריון.

המטופל המתואר היה בן 38 בעת כתיבת הדוח, נשוי מזה ארבע שנים, ונכלל במחקר במאי 1995. מבחינה גופנית הוא הוגדר כבעל אופי סולפורי, ומבחינה נפשית כבעל אופי פוספורי. הוא הגיע עם תוצאות בדיקת זרע שנערכה באפריל 1995 במסגרת הבירור הראשוני.

בדיקת זרע סטנדרטית, 13/4/95 (לפני הטיפול)

הערה: בבדיקת הזרע הטרי נצפה דפוס של Oligoasthenoteratozoospermia ברמה בינונית, שהחמיר עוד יותר בקריאה לאחר שעתיים, יחד עם Spermioleucocytosis קלה.

מחברי GUNA פתחו בטיפול PNEI באורגנותרפיה מסוג "suis" של בלוטות ואיברים פנימיים, בשילוב עם Lymphokines וטיפול הורמונלי בדילול גבוה (GUNA), וכן אוליגו-אלמנטים ספציפיים, ובהם אבץ, ניקל וסלניום. נוספו גם Acidum Phosphoricum Homaccord®-Heel ו-Sepia Compositum (GUNA). המטופל עקב אחר הטיפול כארבעה חודשים, ובספטמבר 1995 נערכה בדיקת זרע חוזרת.

בדיקת זרע סטנדרטית, 25/9/95 (לאחר כארבעה חודשי טיפול)

הערה: בבדיקת הזרע הטרי ובבדיקה לאחר שעתיים נצפה Oligozoospermia ברמה בינונית עם Spermioleucocytosis קלה. בהשוואה לבדיקה הקודמת נרשם שיפור בשלושת המדדים: ריכוז, ניידות ומורפולוגיה.

באוקטובר 1995 חלה אצל אשת המטופל הפסקת וסת (amenorrhoea), שהתבררה כנובעת מהריון. סריקת אולטרסאונד אגן שנערכה ב-4/12/95 — התואמת שבוע 8 להריון — תיעדה: "רחם מוגדל וכפוף באופן רגיל, ובתוכו עובר חי יחיד עם פעילות לבבית ו-CRL של 13mm, המאשר הריון אמיתי בתקופה התואמת את השבוע שצוין לפי הפסקת הווסת. השליה בעלת קווי מתאר לא ברורים. כמות מי השפיר: תקינה."

באותו תאריך נערכה למטופל בדיקת זרע נוספת.

בדיקת זרע סטנדרטית, 4/12/95

כפי שהמחברים כותבים, זה ייצג שיפור נוסף ומתמשך בכל הפרמטרים בשלוש הבדיקות.

דוח 2: סוכרת מסוג 1 (Diabetes Mellitus)

מחברי GUNA מתארים חמישה נבדקים בני 10–13 (שני בנים, שלוש בנות) שכולם לקו בסוכרת מסוג 1 (תלוית אינסולין), שאובחנה במסגרות בתי חולים ציבוריים ועברו טיפול הומוטוקסיקולוגי.

נבדק זכר אחד, שכונה M.M. ובן 12, לא טופל מעולם באינסולין לפי בקשת הוריו. רמות הסוכר בדמו, שנוטרו במשך היום, לא עלו מעולם על 220 mg%. הוא קיבל טיפול הומוטוקסיקולוגי במשך כ-15 חודשים, בהתאם לגישה המתוארת בסדרה זו. תוך חודשיים מתחילת הטיפול הגיע הסוכר בדמו לרמה תקינה. בתחילה נקבעה תזונה של 1,800 קלוריות ו-70g פחמימות; עד לכתיבת הדוח דווחו רמות סוכר תקינות בדם גם בתזונה ללא הגבלת כמות הסוכרים (glycidic).

מקרה נוסף, שהמחברים הגדירו "מעניין עוד יותר", היה של נבדקת בת 13 שאובחנה בסוכרת מסוג 1 ביולי 1995 וטופלה באינסולין מרגע האבחון. הוריה, לאחר שנודע להם מאביו של M.M. שבנם אינו סובל עוד מהיפרגליקמיה, ביקשו מהמחבר לטפל גם בבתם.

הרופא המטפל פגש את המטופלת בסוף אוקטובר 1995, והטיפול ההומוטוקסיקולוגי החל ב-1 בנובמבר 1995. הטיפול ניתן מבלי לשנות את טיפול האינסולין הקיים של המטופלת, את כמות הסוכר בתזונתה או כל פרמטר אחר. מינון האינסולין ומעקב הסוכר בדם בוצעו לאורך כל התקופה על ידי הוריה של המטופלת, בהתאם להנחיות בית החולים לילדים שאליו היו קשורים מאז האבחון.

תחילת טיפול Homotox

בעת הכתיבה מחברי GUNA מדווחים שהמטופלת הייתה במצב של איזון סוכר בדם ללא אינסולין. בתקופה נובמבר 1995–אפריל 1996 הרופא המטפל העריך את השינוי בטיפול האינסולין בהתאם להיקף האפיזודות ההיפרגליקמיות שחלו, ובארבעת הנבדקים האחרים בסדרת המקרים נרשמה באותה תקופה ירידה איטית אך מתמשכת באינסולין, שנוהלה באותו אופן.

מחברי GUNA ברורים בכך שהם רואים בתחום מחקר זה, בעת הכתיבה, שלב עדין ומוקדם: "סוכרת 1 = טיפול אינסולין כרוני" הייתה מסקנת המחקר הביבליוגרפי שלהם, והמחברים מציינים שבפרסום המקורי הם נמנעו בכוונה מפירוט הפרוטוקול הרפואי, משום שבגבולות ההומוטוקסיקולוגיה נאספו אז עדויות לקראת רישום רשמי של טיפול זה, ויש התחייבות מוצהרת להרחיב את המחקר אם התוצאות יאושרו.

אנו מציגים כאן מחדש את נתוני המקרה שפרסמה GUNA כפי שהם במקור, לעיון רופאים בלבד. הוא מתאר סדרת מקרים בילדים שנוהלה בפיקוח צמוד של אותו צוות קליני בשנות ה-90, בתיאום עם שירות לרפואת ילדים בבית חולים, שניהל לכל אורך הדרך את מינון האינסולין ואת מעקב הסוכר בדם — זה אינו פרוטוקול כללי, וכל התאמה בטיפול האינסולין של מטופל צריכה להתבצע תמיד על ידי הרופא המטפל של אותו מטופל, על סמך מעקבו שלו.

סיום הסדרה

בסדרה זו עקבנו אחר INET משורשיו בהומוטוקסיקולוגיה של Reckeweg, דרך מחקר ה-PNEI שהגדיר מחדש את המערכת האנדוקרינית, החיסונית והעצבית כרשת מקושרת אחת, ועד למבנה המלא של שלוש קבוצות המוצרים של INET, ולבסוף לשני דוחות המקרה הקליניים שפרסמה GUNA עצמה. הרעיון המשותף שמחבר את כל אלה הוא שתמיכה ישירה בציר הנוירואנדוקריני, לצד כל טיפול אחר שהמטופל כבר מקבל, מעניקה לוויסות העצמי של הגוף בסיס טוב יותר לפעול.

---

מוצרים נבחרים

עיינו בטווח המלא של Guna לאנדוקרינולוגיה — תרכובות INET ותמיכה נוירואנדוקרינית המבוססות על מחקר ה-PNEI של GUNA.

לא בטוחים איזו תרופה מתאימה לכם?
נסו את מאתר התרופות הטבעיות שלנו, או פנו לצוות שלנו לקבלת הכוונה.

קריאה קשורה

• K2F-DIA ו-K2M-DIA במלואם: הרכב והרציונל של חמש תנועות האנרגיה
• יסודות INET: מהומוטוקסיקולוגיה לרשת הנוירואנדוקרינית-חיסונית
• הפרמקולוגיה של INET: שתי השיטות הטיפוליות והתוויות קליניות מלאות

מקור: GUNA, *From Homotoxicology to INET*, "Clinical Cases," מאת Salvatore Matarese, M.D.

תגיות: Deep Guna Research, מאמרי Guna, מקרים קליניים, K2F-DIA, K2M-DIA, תמיכה בסוכרת