חלק 1 בסדרה שלנו, “הבנת תרפיית SANUM”.
מאמר זה הוא בעל אופי חינוכי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. אם אתם מתמודדים עם מצב בריאותי, אנא התייעצו במטפל מוסמך.
הביטו במיקרוסקופ בחיידק בודד, וההנחה שרובנו גדלנו עליה היא שהוא יישאר חיידק, מין אחד, צורה אחת, התנהגות אחת, כל עוד הוא חי. ההנחה הזו, המונומורפיזם, עמדה בשקט בבסיס רוב החשיבה של הרפואה המודרנית על זיהום במשך יותר ממאה שנה. תרפיית SANUM מתחילה בדחייתה.
מייסד אסכולה זו, המיקרוביולוג הגרמני פרופסור ד"ר Günther Enderlein (1872–1968), הקדיש יותר מארבעים שנה ומעל 500 מאמרים שפורסמו כדי לבנות את הטיעון ההפוך: שמיקרואורגניזמים אינם קבועים כלל, אלא פלאומורפיים, כלומר מסוגלים להתפתח דרך סדרה שלמה של צורות, מהחלקיק התת-ויראלי הזעיר ביותר ועד חיידקים ופטריות מפותחים לחלוטין, מבלי לאבד לעולם את חוט מהותם. רעיון זה, הפלאומורפיזם, יחד עם מושג הסימביוזה המשלים אותו, הוא שנותן לטווח התרופות של SANUM את ההיגיון הפנימי שלו. הבנתו היא המפתח שפותח את כל שאר הסדרה הזו, מהסיבה לכך שתרופה נבחרת לפי מין מיקרוביאלי ולא לפי סימפטום, ועד הסיבה לכך שגישת Sanum משקיעה כל כך הרבה אנרגיה בקרקע (terrain) של הגוף ולא רק בפולש.
המיקרוזימות של Béchamp ושורשי הרעיון
Enderlein לא התחיל מאפס. הוא בנה על עבודתו של החוקר הצרפתי Antoine Béchamp, שספרו Les Microzymas כבר טען עשורים קודם לכן שבתנאים הנכונים מיקרואורגניזם יכול להופיע בשלבי התפתחות וצורות שונים בתכלית מבלי לאבד את זהותו הייחודית. Béchamp הלך רחוק יותר והראה שכל תא של בעל חיים וצמח מכיל חלקיקים זעירים ששורדים את מותו של האורגניזם ושמהם יכולים להתפתח מיקרואורגניזמים חדשים. זה היה זרע הפלאומורפיזם: הרעיון שבתוכנו קיים עולם מיקרוביאלי נזיל הרבה יותר, ושזור הרבה יותר בביולוגיה שלנו, ממה שמודל “חיידק אחד, מחלה אחת” של Louis Pasteur איפשר.
בעוד Pasteur החזיק בדעה שמיקרואורגניזמים פשוט קיימים, סטטיים ובלתי משתנים, עשרות שני המיקרוסקופיה בשדה חושך של Enderlein על דם חי שכנעו אותו שאי אפשר לשמור על כך. הוא תיאר בדם צורות חיים ניידות, כמעט בלתי נראות מרוב קטנותן, שאותן כינה Spermits, המזדווגות עם מבנים מאורגנים יותר ליצירת תוצרים זעירים ובלתי נראים אף יותר. הוא פירש זאת כראיה לתהליך מיני אמיתי ברמה המיקרוביאלית, ואת הנבט הקדמון הצמחי הסימביוטי שנוצר, החי בתוך תא הדם האדום, כינה Endobiont.
סימביוזה אמיתית, עד שהיא כבר לא
המילה המכרעת כאן היא סימביוזה, לא זיהום. במודל של Enderlein, ה-Endobiont חי בתוכנו ביחסי תועלת הדדית, לא ביחסי תקיפה. כשגורמים חיצוניים מעוררים אותו, הוא יכול להתרבות ולהתפתח, תהליך שעלול להפר באופן ניכר את שיווי המשקל הסימביוטי, אך לאורגניזם בריא יש יכולת להשיב את האיזון הזה. בתהליך התיקון העצמי הזה, צורות מפותחות יותר, שעלולות להיות פתוגניות, של ה-Endobiont מתפרקות בחזרה לצורות פרימיטיביות לא מזיקות ועוזבות בשקט את הגוף דרך איברי ההפרשה שלו עצמו.
לפי Enderlein, הסימביוזה נזנחת כשהסימביונט הופך לעצמאי ונעשה טפיל במקומה. בכך הוא עובר שלושה שלבי התפתחות בסיסיים: קולואיד, אחר כך חיידק, אחר כך פטרייה. הוא מתפתח מחלקיק אלבומינואידי זעיר, לא פתוגני ובלתי נייד, שאותו כינה Protit, בערך בגודל של וירוס, דרך שלב Chondrit לא פתוגני, ורק אחר כך אל השלבים הטפיליים והפתוגניים שהיינו מזהים כחיידק וכפטרייה. חשוב לציין ש-Enderlein לא ראה בהם אורגניזמים נפרדים ובלתי קשורים. הוא ראה בהם מחזור רציף אחד, ציקלוגניה, שכולו מקורו באותו חומר קולואידי אלבומינואידי הכלול בכל תא.
ההתפתחות כלפי מעלה הזו, מקולואיד לא מזיק אל צורות טפיליות רעילות יותר בעלות ערכיות גבוהה יותר, היא מה ש-Enderlein ראה כאחראי למגוון בולט של תלונות יומיומיות: כאבי ראש, לחץ דם גבוה או נמוך, גוון עור לא טוב, תשישות, חוסר תיאבון, לשון מצופה, פצעים בפה, פצעונים, נזלות, רעשים באוזניים, שלשולים, ירידה בראייה או בשמיעה, מצב רוח ירוד וריכוז או זיכרון לקויים. עם זאת הוא היה ברור באותה מידה שמחלה אינה רק תבוסה, היא מייצגת גם את תהליך הריפוי של הגוף המנסה להשיב את המצב המקורי והבריא של סימביוזה. האם כוחות הריפוי העצמי של האורגניזם יגברו, או שהסימביונט יוכל להתפתח ללא הפרעה לטפיל, תלוי בראש ובראשונה במצב הסביבה הפנימית שבה מתרחשת ההפרעה.
למה הסביבה חשובה יותר מהחיידק
זו הנקודה שבה התיאוריה של Enderlein הופכת באמת מעשית ולא אקדמית בלבד. אם הסביבה הפנימית נפגעת, בגלל תזונה לקויה, רעלים סביבתיים, זיהום מתמיד או אפילו מתח נפשי, התוצאה היא שיווי משקל חומצי-בסיסי מופרע, וכוחות הריפוי העצמי של הגוף אינם מסוגלים להשיב את האיזון הסימביוטי. המחלה באה בעקבות זאת. עלייתם הציקלוגנית של מיקרואורגניזמים אלה לשלבים גבוהים יותר, פתוגניים יותר, מותנית, במסגרת של Enderlein, תמיד במצב הסביבה שסביבם.
“אורגניזם בריא מסוגל להשיב את שיווי המשקל. בתהליך זה, הנבטים הפתוגניים המפותחים יותר מתפרקים לצורות קדמוניות לא פתוגניות... הם עוזבים את הגוף דרך איברי ההפרשה הטבעיים.”
הרעיון הבודד הזה, שהקרקע (terrain) קובעת אם מיקרואורגניזם נשאר סימביונט שקט או הופך לטפיל תוקפני, הוא הבסיס לכל מה שתרפיית SANUM מבקשת לעשות. זו אינה אסטרטגיה של תקיפת חיידק מסוים. זו אסטרטגיה של תמיכה ביכולת של הגוף עצמו לשמור על אוכלוסיית המיקרואורגניזמים הפנימית שלו בשלב השיתופי בעל הערכיות הנמוכה שבו היא שייכת, ולעזור לה לחזור אליו כשהיא סטתה רחוק מדי לתחום הפתוגני.
מתיאוריה לתרופה
עבודת המעבדה של Enderlein תיארה את הציקלוגניה של שתי פטריות עובש בפירוט מיוחד, Aspergillus niger ו-Mucor racemosus — ומתחקה אחר כל אחת מהן מהחלקיק הקולואידי הקדמוני ביותר שלה, דרך השלב החיידקי, ועד שלב הפטרייה המפותח במלואו. שני אורגניזמים אלה, יותר מכל אחרים, הפכו לתבנית של מה שהוא כיום הצמד המוכר ביותר בכל טווח SANUM: Nigersan®, הבנוי מהשלבים בעלי הערכיות הנמוכה של Aspergillus niger, ו-Mucokehl®, הבנוי מהשלבים בעלי הערכיות הנמוכה של Mucor racemosus. שניהם מסופקים כתכשירים לא פתוגניים בשלבי התפתחות נמוכים, מה שכינה Enderlein Chondritins, שנועדו לתמוך ביכולות ההתחדשות של הגוף עצמו ולא לדכא סימפטום ישירות.
ההבחנה הזו, בין תמיכה בחזרתו של הגוף עצמו לשיווי משקל סימביוטי לבין תקיפה פשוטה של פולש, היא מה שמבדיל תרפיה איזופתית מסוג זה מגישות מוכרות יותר. במאמר הבא בסדרה נבחן מקרוב את הציקלוגניה עצמה: השלבים הספציפיים שסימביונט עובר במסעו מקולואיד לא מזיק לטפיל הגורם מחלה, ולמה הבנת המסלול הזה מסבירה כל כך הרבה על האופן והעיתוי שבהם נבחרת תרופת SANUM.
מוצרים נבחרים
גלו את כל מגוון Sanum — תכשירים איזופתיים, אימונוביולוגיים ותומכי קרקע (terrain) המבוססים על המחקר המקורי של Enderlein.
לא בטוחים איזו תרופה מתאימה לכם?
נסו את אתר התרופות הטבעיות שלנו, או צרו קשר עם הצוות שלנו לקבלת הכוונה.
קריאה נוספת
- הציקלוגניה של ה-Endobiont: איך סימביונט הופך לטפיל
- Mucokehl ו-Nigersan: שתי אבני היסוד של הוויסות הבסיסי
- פרוטוקול Werthmann בארבעה שלבים: איך בונים תוכנית SANUM מלאה
מקור: SANUM-Kehlbeck Practitioner Reference Guide, מבוא — “מקורות הפלאומורפיזם,” “פלאומורפיזם וציקלוגניה,” ו“טבעם של הנבטים הקדמוניים והסימביוזה”; G. Enderlein, Bacteria Cyclogeny (Berlin, 1925); A. Béchamp, Les Microzymas.
תגיות: מאמרי Sanum, הבנת תרפיית SANUM, פלאומורפיזם, Enderlein, איזופתיה
Need help choosing?
Try the remedy finder or book a free consultation.
If you take prescribed medicines, speak to your doctor or pharmacist first. Do not stop prescribed medicines.
Get one email a week
Prefer fewer emails? Our weekly newsletter sends our news and one offer, once a week. Unsubscribe at any time.

