יסודות INET: מהומוטוקסיקולוגיה לרשת הנוירו-אנדוקרינית-חיסונית

חלק 1 בסדרת Deep GUNA Research שלנו, למטפלים.

מאמר זה נכתב לקהל מקצועי ומתבסס ישירות על המחקר המפורסם של GUNA עצמה, "From Homotoxicology to INET (Integrated Neuro Endocrine Therapy)" מאת Salvatore Matarese, M.D. הוא בעל אופי לימודי ואינו מחליף שיקול דעת קליני או ייעוץ רפואי אישי. אם אתם מחפשים הסבר פשוט יותר ל-INET, ראו את סדרת Understanding INET שלנו.

הומוטוקסיקולוגיה הייתה החדשנות הגדולה הראשונה בהומאופתיה מאז האנמן — ניסיונו של Hans-Heinrich Reckeweg לפרש את עקרונות היסוד של האנמן דרך התרבות הרפואית של שנות ה-30, ה-40 וה-50, העשורים שבהם הביוכימיה והאימונולוגיה הפכו לגיבורים הראשיים של הרפואה המודרנית. בעוד לרפואה ההומאופתית הקלאסית יש כללים ודרכי ביטוי הקשורים ישירות לתורת האנמן, ההומוטוקסיקולוגיה נולדה מתוך התרבות הרפואית המאוחרת הזו, ואף ששורשיה נשארו נטועים בהומאופתיה הקלאסית, היא שאבה בהרחבה מהרפואה המדעית — במיוחד מהביולוגיה המולקולרית ומהאימונולוגיה הנוירו-אנדוקרינית. בקיצור, ההומוטוקסיקולוגיה השתמקדה בפתופיזיולוגיה (Physiopathology), וחזרה אליה בשלב האבחון כדי להשתמש, במהלך הטיפול, בחומרים שהוכנו לפי עקרונות הפרמקופיה ההומאופתית (תהליך הדילול הגבוה והדינמיזציה).

מאמר זה מציג את היסוד התיאורטי שעליו נבנה כל השאר בסדרה זו: מהו בעצם תרכובת הומוטוקסיקולוגית, איך מחקר ה-PNEI שינה את המסגרת של מערכות ההומאוסטזיס של הגוף, ושרשרת הנוירו-אנדוקרינית-חיסונית שדרכה מתוכנן לפעול ה-INET.

מה הופך תרכובת להומוטוקסיקולוגית

חלק ממוצרי GUNA בנויים כתרכובות פרמקולוגיות, ואפשר לזהותן לפי שתי תכונות מיוחדות שמבדילות אותן מהמערכת ההומאופתית הקלאסית:

1. המגוון הרחב של התרופות המשמשות — מנוזודות ועד זרזים של מחזור קרבס (Krebs Cycle), מ-Quinone ועד תרכיבי אורגנותרפיה מסוג Suis, ומתרופות הומאופתיות קלאסיות ועד מוצרים אלופתיים שעברו הומאופתיזציה.
2. שילוב התרופות לפי עקרון Burgi — סינרגיה, השלמה ושלמות הפועלות יחד במקום רכיב פעיל יחיד הפועל לבדו.

בזכות מחויבותה של Associazione Italiana di Omotossicologia (AIOT — האיגוד הרפואי האיטלקי להומוטוקסיקולוגיה), בשנת 1982 עברה הרפואה ההומוטוקסיקולוגית, במיוחד באיטליה, שינויים עמוקים דומים להתקדמויות שאז התרחשו בפתופיזיולוגיה ובביולוגיה מולקולרית. בשנת 1990 פירסמה GUNA את המחקר הראשון שהכניס את המשגים התיאורטיים של Psycho-Neuro-Endocrino-Immunology (PNEI) להומוטוקסיקולוגיה.

מדוע PNEI שינה את התמונה

ב-1991/92 הוכיח החוקר J.E. Blalock שתאי חיסון כמו למפוציטים ומקרופגים הם גם תאים נוירו-אנדוקריניים — "יחידות ביולוגיות" הקולטות ושולחות אותות נוירו-הורמונליים באותו זמן. מחקרים שנערכו בשנים שלאחר מכן בנוירואנדוקרינולוגיה חשפו את הפעילות הנוירו-אנדוקרינית של נוירונים ואת נוכחותן של קולטני הורמונים ברמת קרום התא וברמה התוך-תאית, כפי שכבר ידוע היטב.

ידע זה הבהיר שהאיזון ההומאוסטטי של תאים דורש שני תנאים בסיסיים:

1. השלמות התפקודית של הציר הנוירו-אנדוקריני.
2. הומאוסטזיס נוירו-אנדוקריני של הקרום ושל הקולטנים שלו.

אחד מהיעדים המתמשכים של המחקר הבסיסי היה להבין איך שלוש מערכות ההומאוסטזיס הגדולות של הגוף — האנדוקרינית, החיסונית והעצבית — מקיימות אינטראקציה זו עם זו. זה זמן מה העולם הרפואי נוטש בהדרגה את התורה האורגנית של התפקודים הביולוגיים של האדם לטובת תורה אחידה. בפרשנות ההוליסטית הזו, מערכת העצבים המרכזית (CNS) מחזיקה בתפקיד היסודי של הפעלת דחפים שכשהם מגיעים אל האיברים ואל המערכות ההיקפיות הם מעוררים שינויים ביולוגיים שבסופם חוזרים אל ה-CNS עצמו כאותות. בגלל התפקיד האחיד הזה של פעולה ובקרה, אפשר להגדיר את המוח בצדק כמתווך הראשון.

בעבר היו מטפלים מתייחסים לדיסטוניה נוירו-וגטטיבית, ניורוזה לבבית וקוליטיס ספסטית כפתולוגיות של איברים נפרדים — ביטוי של מצב כמעט "תסמיני" של הנבדק. בזכות ידע רב יותר על המערכת הנוירו-אנדוקרינית, אנו מבינים כעת את אלו כבעיות פתופיזיולוגיות שהביולוגיה המולקולרית עוזרת לנו לראות כמערכות משולבות באמת.

מערכת העצבים הצמחית (VNS) והרשת החיסונית

מעבר ל-CNS, מערכת העצבים הצמחית (VNS) משמשת כמבנה מחבר בין המוח לאיברים — המוח שולח הודעות בעלות אופי תפקודי אל הפריפריה דרך ה-VNS. ה-VNS מחבר את המוח, האיברים והבלוטות האנדוקריניות לרשת החיסונית; הרשת החיסונית, במקביל, מאפנת ומפעילה את תפקודי האיברים וה-CNS. הקישוריות הזאת בין ה-CNS למערכת החיסון מספקת נקודות ביקורת ביולוגיות ופתופיזיולוגיות ברורות, כפי שמוצג באיור 1 למטה.

איור 1: הרשת הנוירו-אנדוקרינית-חיסונית, מותאם מתוך "From Homotoxicology to INET" של GUNA. כל בלוטה בשרשרת — מהמוח ועד בלוטות האדרנל — משדרת אותות באופן דו-כיווני לרשת תאי החיסון, שבעצמה מקושרת לבטחול.

העמדת הנימוק לאורגנותרפיה משולבת

מכיוון שהתרופות האורגנותרפיות הנוירו-אנדוקריניות המשמשות בהומוטוקסיקולוגיה מקורן ברקמה של חזיר (תרכיבי Suis), חוקרי GUNA תהו אם אפשר להשיג השפעות טיפוליות על ידי מתן כל תמציות האיברים של הציר הנוירו-אנדוקריני יחד — בצורה הומאופתית ובדילולים מדורגים, כתרופה אחת הניתנת דרך הפה — לנבדקים הסובלים מפתולוגיה כרונית.

הם התחילו במתן הקבוצה הבאה של אורגנותרפיות מסוג "suis" לחולים אלה:

• Cerebrum suis
• Glandula pinealis suis
• Hypophysis suis
• Hypothalamus suis
• Glandula thyreoidea suis
• Glandula thymi suis
• Pancreas suis
• Testis suis (או Ovarium suis)
• Corpus luteum suis
• Glandula suprarenalis suis
• Hepar suis
• Cor suis
• Pulmo suis

"האיזון ההומאוסטטי של תאים דורש שני תנאים בסיסיים: השלמות התפקודית של הציר הנוירו-אנדוקריני, והומאוסטזיס נוירו-אנדוקריני של הקרום ושל הקולטנים שלו."

התוצאות היו משמעותיות מספיק כדי ש-GUNA הציגה אותן בכנס ההומוטוקסיקולוגיה במילאנו בשנת 1996, והן עודדו את החוקרים להמשיך לחדד מה שיהפך לאסטרטגיה טיפולית מדויקת — שתוארה אז ככניסה לשלב חדש בהומוטוקסיקולוגיה: הטיפול ההומוטוקסיקולוגי בקולטנים ובקרומי התא. גישה חדשה זו תיוודע בשם Integrated Neuro Endocrine Therapy, או INET, והיא נושא שאר הסדרה הזו.

המאמר הבא בסדרה זו עוסק בפרמקולוגיה של INET בהרחבה: שתי שיטות הטיפול ש-GUNA מחשיבה לחיוניות לתכנות מחדש נוירו-אנדוקריני, וכל טווח המצבים הכרוניים שבהם GUNA מדווחת על תוצאות קליניות מעודדות.

---

מוצרים מומלצים

גלו את כל מגוון Guna לאנדוקרינולוגיה — תרכובות INET ותמיכה נוירו-אנדוקרינית הבנויות על מחקר ה-PNEI של GUNA.

לא בטוחים איזו תרופה מתאימה לכם?
נסו את מאתר התרופות הטבעיות שלנו, או פנו לצוות שלנו להכוונה.

קריאה קשורה

• פרמקולוגיה של INET: שתי שיטות הטיפול והאינדיקציות הקליניות המלאות
• K2F ו-K2M במלואן: הרכב ונימוק של הקבוצה הראשונית של INET
• דוחות המקרים הקליניים של GUNA: אי-פריון גברי וסוכרת מסוג 1

מקור: GUNA, *From Homotoxicology to INET (Integrated Neuro Endocrine Therapy)*, מאת Salvatore Matarese, M.D.

תגיות: Deep Guna Research, Guna Articles, הומוטוקסיקולוגיה, PNEI, ציר נוירו-אנדוקריני