חלק 1 מתוך סדרת Deep GUNA Research בת שני חלקים על ביולוגיית הציטוקינים, למטפלים ולאנשי מקצוע.
מאמר זה נכתב עבור קהל של אנשי מקצוע ומתבסס ישירות על חומרי העיון הקליניים שפרסמה GUNA בנושא ציטוקינים. הוא בעל אופי חינוכי, מסכם את האימונולוגיה של הציטוקינים כרקע לטווח מוצרי הציטוקינים בעלי המינון הנמוך של GUNA, ואינו מחליף שיקול דעת קליני או ייעוץ רפואי אישי.
הציטוקינים ממוקמים בלב שלב ה-PNEI Rebalance של GUNA Method, כפי שמוסבר במאמר שלנו משולש הטיפול של GUNA Method. מאמר זה והמאמר שאחריו סוקרים לפרטים את האימונולוגיה העומדת בבסיס הציטוקינים — מהם ציטוקינים, כיצד מבוקרת התגובה החיסונית, ומדריך עיון מלא למטפלים על האינטרלוקינים, האינטרפרונים והמולקולות הקשורות שהחברה GUNA מציעה כתרופות במינון נמוך.
תקשורת בין תאים: הבסיס לחיים
לצורך תפקוד תקין של כל התהליכים הפיזיולוגיים בגוף, יש צורך שכ-60 טריליון התאים המרכיבים אותו יוכלו לתקשר היטב ביניהם. תקשורת זו מתבצעת באמצעות שני סוגים של חומרים כימיים: ציטוקינים, ומולקולות על פני התא. התקשורת יכולה להיות ישירה — באמצעות מולקולת הידבקות הדורשת מגע בין תא לתא — או עקיפה, כאשר ציטוקין נקשר לקולטן מרחוק.
התגובה החיסונית עצמה מורכבת מסדרה של שלבים מוגדרים, מבוקרים ומתקדמים בדיוק, המשפיעים זה על זה. הפעלת תא, בכל שלב, מפיקה ציטוקין אחד או יותר ו/או תבנית קולטנים ספציפית בקרום התא.
בקרה על התגובה החיסונית: Th1 ו-Th2
התגובה החיסונית נשלטת על ידי תאי מערכת החיסון באמצעות שחרור ציטוקינים פרו-דלקתיים ואנטי-דלקתיים, המקובצים באופן מקובל כך:
- ציטוקינים של Th1 (פרו-דלקתיים / מפעילים): TNF, IL-1β, IL-2, IL-6, IFN-α, IFN-γ, ו-TGF.
- ציטוקינים של Th2 (אנטי-דלקתיים / מדכאים): IL-4 ו-IL-10.
ציטוקינים פרו-דלקתיים מניעים העלאת ויסות (up-regulation) של התגובה הדלקתית (IL-1, IL-2, IL-6, TNF-α, IFN-α, IFN-β), מעודדים הפקה נוספת של ציטוקינים פרו-דלקתיים (IL-12), מעלים את הוויסות של חלבוני שלב חריף (IL-1, IL-6, IL-11, TNF-α, IFN-γ, TNF-β), ומשמשים כחומרים מושכים כימית (IL-8). ציטוקינים אנטי-דלקתיים פועלים על ידי עיכוב הפקת ציטוקינים פרו-דלקתיים — בעיקר IL-4, IL-10 ו-IL-13.
אחד המושגים האבחוניים שחומרי העיון של GUNA מפנים אליהם את תשומת הלב הוא היחס IL-2:IL-10 כבדיקה דו-נקודתית של תפקוד חיסוני במצב יתר או חסר, מבלי לאבד בהירות: דפוס של hyper-IL-10 / hypo-IL-2 מעיד על מצב פרו-דלקתי עודף, ואילו דפוס של hypo-IL-10 / hyper-IL-2 מעיד על עיכוב יתר של מערכת החיסון.
בנוסף, מתלווה לתגובה החיסונית העלאה או הורדה של ויסות מולקולות ההידבקות — שינוי בצפיפות ובתבנית הביטוי של מולקולות שונות על פני התא המעורבות בתהליך.
איזון של מערכות הבקרה
פעילות הציטוקינים נשמרת באיזון, מקומית ומערכתית, על ידי פעילות פרוטאוליטית בסרום — אנטי-פרוטאינזות, אנזימי הידרולאז, קולטני ציטוקינים ונוגדנים לציטוקינים. אנזימי הידרולאז המשתחררים באופן מקומי מנטרלים ישירות הפקת יתר של ציטוקינים: הם מפרקים ומנטרלים ציטוקינים, ומקדמים הסרה (shedding) של קולטני ציטוקינים מפני התא.
הפרעות בתגובה החיסונית מתרחשות כאשר עקה מתמשכת על מערכת החיסון מזיזה איזון זה מעבר ליכולת הפיצוי של המערכת — הדפוס הנצפה במחלות כרוניות, אוטואימוניות וממאירות. השינוי האופייני הוא לכיוון פעילות פרו-דלקתית עודפת של Th1 וירידה בפעילות האנטי-דלקתית של Th2, המובילים לריכוזים לא פיזיולוגיים של קומפלקסים חיסוניים, אנטי-פרוטאינזות, ציטוקינים ומולקולות הידבקות. מעבר לנקודה מסוימת, השפעות אלה חדלות להיות מקומיות והופכות למערכתיות — ספירלה מסוכנת של דלקת ומחלה, שמשאירה את הגוף מוגן פחות מפני זיהומים, או בסיכון מוגבר לפתח מחלה כרונית, אוטואימונית או ממאירה.
ליקוי חיסוני: סקירה
ביצועי ההגנה עלולים להיות לא מספקים או חסרים מכמה סיבות: פגמים גנטיים, פגיעה במערכת החיסון במהלך התפתחות סבילות לרעלן מרכזי, או פשוט הזדקנות. מצב זה מעודד הפרעה בוויסות של רכיבים חיסוניים ספציפיים, עלייה בפוטנציאל לזיהומים, התמדה של אנטיגנים הקשורים לדלקת כרונית ולחידוש רקמות לקוי, ועם הזמן — עלייה בפוטנציאל למחלה ממאירה.
עמדת ההגנה יכולה להיות גם מופרזת — עקב חשיפה קיצונית לאנטיגן, גירוי יתר או היעדר ויסות נגדי — או מעוכבת, עקב ביטוי יתר של קומפלקסים חיסוניים, ציטוקינים או מולקולות הידבקות. שני הקצוות פוגעים בתפקוד החיסוני ישירות או גורמים לתופעות לוואי מערכתיות (תסמונת הדעיכה ב-HIV היא דוגמה אחת שחומרי GUNA מצטטים). זיהוי של מבנים אנדוגניים כזרים על ידי מערכת החיסון הוא הגורם הבסיסי למחלות אוטואימוניות; תגובת יתר לחומרים שאחרת אינם מזיקים — סבילות לא מספקת — היא הגורם הבסיסי לאלרגיה.
סוגים ומשפחות של ציטוקינים
תאי מערכת החיסון מפרישים מספר רב של מתווכים מסיסים ומיוחדים המבטיחים כדאיות, התפתחות, התמיינות, התרבות ופעילות בכל מערכת החיסון. ציטוקינים הם גליקופרוטאינים מסיסים הפועלים כמולקולות איתות בין-תאיות, וטווח השפעתם חורג הרבה מעבר לתאי מערכת החיסון — וכולל גם תאי מערכת העצבים. הם משתחררים בתגובה לאנטיגנים, קומפלקסים חיסוניים, משלים, אנזימים, ציטוקינים אחרים ומגע ישיר בין תאים, ובדרך כלל מופרשים ציטוקינים רבים בו-זמנית כדי להתחיל שלב הגנתי מסוים, לווסת אותו ולסיים אותו.
שינוי בתפקוד תא המטרה מלווה תמיד בשינוי בצפיפות ובתבנית הקולטנים על קרום פני התא, בפרט בין מולקולות ההידבקות. בניגוד לתגובות הורמונליות רבות, תגובות הציטוקינים — TNF, IFN, גורמים מעודדי מושבות, אינטרלוקינים — הן בדרך כלל אותות מקומיים לטווח קצר: משתחררים למטרה מוגדרת, לזמן מוגדר, באתר מוגבל מקומית.
מוכרות שתי משפחות רחבות:
- משפחת TH-1 — מעוררת חיסון ופרו-דלקתית: IL-1β, IL-2, IL-6, TNF.
- משפחת TH-2 — אנטי-דלקתית ומדכאת חיסון: IL-4, IL-10.
מחסור בציטוקינים מעוררים או ציטוטוקסיים עלול להגביל ישירות את יכולת ההגנה של הגוף מפני תאי סרטן וגם מפני זיהום.
השפעת רעלנים מרכזיים
החומרים של GUNA מתארים מפל ספציפי המופעל על ידי "רעלנים מרכזיים" (key toxins) — המעבר מהפקת ציטוקינים אנטי-דלקתיים של Th2 להפקת ציטוקינים פרו-דלקתיים של Th1. ציטוקינים אלה של Th1 מתחילים הפקה של IL-2 ואינטרפרון-γ, המניעים פגוציטים להפיק מיני חמצן וחנקן תגובתיים; הדבר מפעיל בתורו הפקה של TNF-α, המשנה את תפקוד התא על ידי הפרעה לפוספורילציה חמצונית מיטוכונדריאלית — תוך שיבוש NADPH אוקסידאז, האנזים הקובע את הקצב במעקף ההקסוז-מונופוספט — ועל ידי גירוי של סינתאז תחמוצת החנקן, מה שמגביר את הפקת תחמוצת החנקן.
היעדר ציטוקינים מדכאים מסיר את הוויסות הנגדי המקומי שהיה עוצר אחרת את התגובה הזו. כפי שמנסחים זאת חומרי GUNA: "רשת הציטוקינים היא מערכת בקרה עדינה. גם עודף וגם חוסר של ציטוקינים בודדים משפיעים לרעה." היווצרות ציטוקינים בלתי מרוסנת מובילה לריכוזים גבוהים — לבדם או קשורים לאנטי-פרוטאינזות — שאינם מוגבלים עוד למקום אחד אלא מופיעים בכל הגוף כ"מבני נוודים" (vagabond structures), וגורמים לתופעות לוואי באתרים מרוחקים. GUNA מזהה היווצרות יתר של ציטוקינים, ובמיוחד של IL-1 ו-TNF, כמנגנון אימונופתוגנטי בדלקת כרונית, בתסמונת דעיכה, במחלות יוצרות גידולים, בזיהום כרוני, בהלם ספטי ובהתמוטטות של מערכת החיסון (הקשורה ל-IL-10).
הפעילות הכללית של ציטוקינים
לציטוקינים תפקידים מובחנים ומוכרים היטב, בהתאם לשלב התגובה החיסונית:
- בדלקת חריפה: TNF-α, IL-1, IL-6, IL-8, IL-11, לצד הכמוקינים G-CSF ו-GM-CSF.
- בדלקת כרונית, בתיווך תגובות הומורליות: IL-4, IL-5, IL-6, IL-7, IL-13. בתיווך תגובות תאיות: IL-1, IL-2, IL-3, IL-4, IL-7, IL-9, IL-10, IL-12, אינטרפרון (IFN), TGF-β, TNF-α ו-TNF-β.
- בעורר חום: IL-1, TNF-α ו-IL-6 מפעילים את סדרת PGE₂ ומשנים את נקודת ההכוונה של ההיפותלמוס לטמפרטורת הגוף.
- בהפקת ACTH: IL-1 ו-IL-6 מעוררים את ציר ההיפופיזה-יותרת הכליה להפיק ACTH, מה שמוביל לשחרור קורטיזול — המעכב בתורו הפקה נוספת של ציטוקינים, וכך נוצרת לולאת משוב שלילי.
פגיעה ברקמה מפעילה את כל המפל הזה: שחרור ציטוקינים בעקבות פגיעה מניע יצירת חום (באמצעות IL-1, TNF-α ו-IL-6 הפועלים על נקודת ההכוונה של ההיפותלמוס), הפעלת ACTH-קורטיזול (באמצעות IL-1 ו-IL-6 הפועלים על ציר ההיפופיזה-יותרת הכליה, כאשר הקורטיזול מעכב בתורו הפקת ציטוקינים), וסינתזה כבדית של חלבוני שלב חריף — תגובת הכבד לאיתות ציטוקינים שהשתנה.
התמונה הרחבה יותר, החל באנטיגנים, פגוציטוזה, מיקרואורגניזמים, לקטינים, גורמים דלקתיים ואנדוטוקסין חיידקי הפועלים על מונוציטים ולימפוציטים: גירויים אלה מפיקים IL-1 ו-TNF, ו-IL-1 הפועל על תאי T עוזרים מפיק IL-2, IL-4, IL-5 ו-IL-6. ההשפעות בהמשך מגיעות לתאי T ו-B (הפעלת מערכת החיסון), למח העצם (התמיינות והתרבות של תאים מיאלואידיים ותאים יוצרי דם), לכבד (קליטת ברזל, אבץ וחומצות אמינו; סינתזה של גלוקוז וחלבוני שלב חריף), לשריר השלד, למוח (חום, אנורקסיה, עיכוב של ליפופרוטאין ליפאז), ולאיברי המערכת האנדוקרינית ולרקמת השומן (שחרור ACTH, סטרואידים, אינסולין, גלוקגון, הורמון גדילה וסומטוסטטין).
טבלת עיון ראשית של ציטוקינים
IL-1: המגיב הראשון
לחנות Interleukin 01 Beta (IL-1B) · Anti IL1
IL-1 מגיע בעיקר ממקרופאגים ומונוציטים, המושרים על ידי מיקרואורגניזמים, תוצרים מיקרוביאליים, אנטיגנים, גורמים דלקתיים, לקטינים צמחיים, לימפוקינים וכימיקלים מסוימים. הוא מפעיל את תגובת השלב החריף — חלבון C-ריאקטיבי, עמילואיד A בסרום, פיברינוגן, משלים ואלפא-1-אנטיטריפסין — ומשרה חום, שחרור הורמוני גלוקוקורטיקואידים, שחרור פרוסטגלנדינים ושחרור אנזימי קולגנאז. הוא מפעיל מולקולות הידבקות באנדותל כלי הדם (VCAM), מגרה הפקה של IL-8 (מה שמפעיל בתורו נויטרופילים), ומעורר שחרור היסטמין מתאי פיטום באתר הדלקת, מה שמגביר את חדירות הנימים וגורם להרחבת כלי דם.
IL-1 הוא גם מיטוגן חזק לתאי אסטרוגליה ומשרה סינתזה של NGF באסטרוציטים. בנפרד, הוא מפריע לציר היפותלמוס-יותרת המוח-גונדות על ידי הפחתת LH בפלזמה באמצעות עיכוב הפרשת LHRH והביטוי הגנטי שלו בהיפותלמוס.
השפעות עיקריות: חום, שינה, אנורקסיה, דלקת, ביטוי CD54 באנדותל, שחרור גורם רקמה, הפעלת לימפוציטים, והפקה של IL-6, IL-8 וגורמים מעודדי מושבות.
IL-2: זיכרון חיסוני
לחנות Interleukin 02 (IL2) · Guna Anti IL 2
IL-2 נוצר על ידי לימפוציטים מסוג T בעקבות גירוי באנטיגן או במיטוגן. זהו ציטוקין פרו-דלקתי ומווסת קריטי של תגובות דלקתיות כרוניות, הן תאיות והן הומורליות.
ההגנה של הגוף מפני חיידקים פועלת בדרך כלל באמצעות פגוציטוזה ויצירת נוגדנים; ההגנה מפני פתוגנים ויראליים, פטרייתיים ותוך-תאיים פועלת באמצעות התקפה ציטוטוקסית. מאחורי שניהם עומד זיכרון חיסוני: לימפוציטים מסוג B מקורם במח העצם והם הופכים לתאי פלזמה המפרישים נוגדנים ייעודיים לאנטיגן, ואילו לימפוציטים מסוג T מקורם במח העצם אך מבשילים בתימוס — תאי T ציטוטוקסיים "קוטלים" הורגים תאים נגועים או חריגים במגע, ותאי T "עוזרים" מפרישים ציטוקינים. ברגע שאנטיגן נקשר לקולטן של תא T, התא מפריש גם IL-2 וגם קולטנים ל-IL-2 — וקולטן ה-IL-2 פועל לאחר מכן כמתג הפעלה וכיבוי לכל התגובה, באמצעות שני אתרי קישור נפרדים בקולטן השולטים בהתרבות קלונלית של תאי T, בייחודיות לאנטיגן וביצירת תאי זיכרון.
IL-2 מגרה התרבות של תאי B והפרשת נוגדנים, ותאי T קוטלים מגיבים אליו מיד — מה שהופך אותו לקו הגנה ראשון מפני פתוגנים תוך-תאיים. ייתכן שהוא משפיע גם על התבגרות והתמיינות של לימפוציטים בתימוס ובמח העצם. מבחינה קלינית, IL-2 נמצא נמוך בזיהומים מיקרוביאליים מתמשכים ובסרטן.
לסיכום, IL-2 הוא גורם גדילה עיקרי לתאי T עוזרים, לתאי T ציטוטוקסיים ולתאי LAK (תאי קטלן המופעלים על ידי לימפוקינים), וכתוצאה מכך: התפתחות תאי B; הגברת הפרשת לימפוקינים (IFN-γ, לימפוטוקסין, IL-4, IL-3, IL-5, GM-CSF); וביטוי מוגבר של חלבוני MHC מסוג II. IL-2 וקולטנו מופיעים גם במוח, שם הם מקדמים חלוקה והתבגרות של אוליגודנדרוציטים ותומכים בהישרדות נוירונים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית.
מכיוון ש-IL-2 אמור, באופן עקרוני, לעלות ברמתו בסרטן, חומרי GUNA מציגים ממצא של רמה גבוהה או נמוכה של IL-2 בסרטן כאות לבדיקת רמות חריגות של גורמי גדילה — אורתופוספוטירוזין, גורם גדילה דמוי אינסולין, גורם גדילה שמקורו בטסיות, גורם גדילה אפידרמלי, גורם גדילה של פיברובלסטים ו-TGF-α/β — לצד סמנים הרלוונטיים למתילציה (SAM), לפיזיולוגיה של ויטמיני B (PAG), לעיכוב מסלולי אנזימים (רעלנים מרכזיים), לאפופטוזיס (4-הידרוקסינונאנל), ליחס ATP:ADP ולדלקת (חלבון C-ריאקטיבי, חלבון עמילואיד בסרום, NF-κB).
IL-3
לחנות Interleukin 03 (IL3)
IL-3 נוצר על ידי תאי T מופעלים ותאי פיטום. הוא מגרה אאוזינופילים והתמיינות של תאי B, מעכב את פעילות תאי LAK, ובעל פעילויות ביולוגיות משותפות עם GM-CSF. הוא תומך גם בהישרדות נוירונים כולינרגיים.
IL-4 ו-IL-5
לחנות Interleukin 04 (IL4) · Interleukin 05 (IL5)
IL-4 נגזר בעיקר מתאי Th2 (תאי CD4), תאי פיטום ובזופילים, והוא הומולוג מבני של IL-13. הוא מדכא הפקה של ציטוקינים פרו-דלקתיים ושל IL-8, ומעורב בהתפתחות תת-אוכלוסיית Th2 ובהפקת לימפוציטים מסוג B. הוא מסיט את הפקת הנוגדנים לעבר IgE ו-IgG, משמש כגורם גדילה לתאי פיטום, ואחראי להשראת CD8. הוא מגרה הפקת VCAM-1 ומגביר ביטוי של חלבוני MHC מסוג II (רלוונטי להצגת אנטיגן), ובעל פעילות אנטי-דלקתית בקרום הסינוביאלי באמצעות עיכוב IL-1, IL-6, IL-8 ו-TNF-α. פעולותיו מנוטרלות על ידי IFN-γ, ולהפך; הוא פועל בסינרגיה עם IL-3.
IL-5 נגזר מתאי Th2 (תאי T עוזרים CD4) ומתאי פיטום מופעלים, באותו אופן כמו IL-4. הוא מגרה גדילה של אאוזינופילים — הרלוונטי להריגת טפילי הלמינת — ומגרה גדילה והתמיינות של תאי B. הוא משרה סינתזה של IgA ו-IgM בלימפוציטים בוגרים מסוג B ומגביר ציטוטוקסיות של תאי T.
מה הלאה
המאמר הבא בסדרה ממשיך את חומרי העיון מ-IL-6 עד IL-12 — כל הטווח ש-GUNA מציעה כתרופות אינטרלוקין בודדות במינון נמוך — ולאחר מכן סוקר את משפחות האינטרפרון וגורם הנמק הגידולי, גורמים מעודדי מושבות, גורמי גדילה משני ואפידרמליים, מולקולות הידבקות, ומסתיים בטבלת השימוש הקליני של GUNA עצמה, המקשרת בין ציטוקינים ספציפיים ליישומי טיפול ואבחון ספציפיים.
מוצרים נבחרים
Interleukin 02 (IL2)
IL-2 במינון נמוך, גורם גדילה עיקרי לתאי T עוזרים וציטוטוקסיים ומווסת מפתח של זיכרון חיסוני.
Anti IL-1
פורמולת ציטוקין אנטגוניסטית המשמשת לבלימת פעילות יתר פרו-דלקתית של IL-1.
גלו את כל מגוון Guna — GUNA Method, ציטוקינים ומוצרים נוספים של GUNA-Method.
לא בטוחים איזו תרופה מתאימה לכם?
נסו את מוצא התרופות הטבעיות שלנו, או צרו קשר עם הצוות שלנו לקבלת הדרכה.
קריאה קשורה
- המדריך המלא לאינטרלוקינים ולציטוקינים עבור אנשי מקצוע
- משולש הטיפול של GUNA Method: PNEI Rebalance, ניקוז וטיפול בתסמינים
מקור: GUNA, *Cytokines* חוברת עיון קלינית, עמודים 1–19.
תגיות: Deep Guna Research, Guna Articles, ציטוקינים
Need help choosing?
Try the remedy finder or book a free consultation.
If you take prescribed medicines, speak to your doctor or pharmacist first. Do not stop prescribed medicines.
Get one email a week
Prefer fewer emails? Our weekly newsletter sends our news and one offer, once a week. Unsubscribe at any time.