מינון ביו-תרפיה של GUNA: מרשם אטיולוגי לעומת מרשם סימפטומטולוגי

חלק 1 מתוך סדרת Deep GUNA Research בת שני חלקים, על האופן שבו תרופות הביו-תרפיה של GUNA — ציטוקינים, הורמונים ונוירופפטידים, וגורמי גדילה — מותאמות במינון ונבחרות הלכה למעשה.

מאמר זה נכתב עבור קהל של מטפלים ונשען ישירות על חומרי העיון הפומביים של GUNA מתוך מדריך המינון שלה. הוא בעל אופי חינוכי ואינו מחליף שיקול דעת קליני או ייעוץ רפואי אישי.

המאמרים הקודמים שלנו GUNA Method וציטוקינים עסקו בתיאוריה העומדת מאחורי תרופות הביו-תרפיה במינון נמוך של GUNA ובאימונולוגיה שביסודה. מאמר זה עוסק בנושא מעשי יותר: מה חומרי העיון של GUNA עצמה ממליצים באשר לאופן שבו יש לקבוע מינון ולבחור את התרופות הללו — בכל שלוש קבוצות הביו-תרפיה של GUNA לתרופות בודדות: ציטוקינים, הורמונים ונוירופפטידים, וגורמי גדילה.

שתי אסטרטגיות מרשם

מדריך המינון של GUNA מציג שתי גישות החלטה מקבילות, הנהוגות בכל שלוש קבוצות הביו-תרפיה:

• תהליך ההחלטה האטיולוגי. תהליך זה מבוסס על בדיקות מעבדה או על פרופיל: אם מצב מסוים משקף ויסות כלפי מטה (חסר) של ציטוקין, הורמון או גורם גדילה מסוים, נעשה שימוש באותו חומר עצמו כדי להשלים אותו, במינון נמוך פיזיולוגי. אם המצב משקף במקום זאת ויסות כלפי מעלה (עודף), האסטרטגיה עוברת אל האנטגוניסט הפיזיולוגי של החומר — הציטוקין או ההורמון ה"מנוגד", בהתאם לפיזיולוגיה של משוב שלילי הקיימת בגוף — ולא פשוט הגברת הדילול ההומיאופתי של אותה תרופה.
• תהליך ההחלטה הסימפטומטולוגי. תהליך זה פשוט ונגיש יותר ללא צורך באישור מעבדה: התרופה נבחרת בהתאם לתסמינים שהמטופל מציג, בעזרת מקור עזר של התאמה בין תסמינים לתרופות. חלק 2 בסדרה זו הוא גרסה מלאה של אינדקס ההתאמות הזה, בסדר אלפביתי (A–Z).

נקודה אחת ש-GUNA מדגישה בחומריה: מאחר שמדובר במולקולות איתות ביולוגיות הפועלות דרך מנגנוני קולטנים אמיתיים — ולא בתרופות הומיאופתיות קלאסיות — היעילות שלהן קשורה לריכוז הפיזיולוגי ולא להעלאת הפוטנציה במובן ההומיאופתי הקלאסי. זו הסיבה לעצם קיומה של אסטרטגיית האנטגוניסט: כדי לאזן עודף, GUNA פונה לאות הפיזיולוגי המנוגד ולא לדילול גבוה יותר של אותו אות.

עקרונות מינון המשותפים לכל שלוש הקבוצות

עקרונות המינון המעשיים זהים בציטוקינים, בהורמונים/נוירופפטידים ובגורמי הגדילה:

• מינון סטנדרטי: 20 טיפות, פעמיים ביום, נלקחות תת-לשוני.
• מחלה כרונית: מחזורי טיפול של לפחות חודשיים, הניתנים לחזרה, ועדיף שיופרדו בהפסקה של 15 יום.
• מחלה חריפה: הטיפול נמשך עד לשכוך התסמינים.
• אפשרות מינון מסיבי (למצבים חריפים): 10 טיפות כל 20 דקות, למשך 2 שעות לכל היותר.

מוסכמות דילול לפי קבוצה

הדילול שבו GUNA משתמשת משקף את טווח הריכוז הפיזיולוגי של כל קבוצת מולקולות, ולא סולם הומיאופתי שרירותי:

• ציטוקינים וגורמי גדילה משווקים ב-4CH (טווח פיקוגרם/מ"ל).
• הורמונים ונוירופפטידים משווקים ברובם ב-6DH (טווח ננוגרם/מ"ל) — למעט שני חריגים ספציפיים שמינונם הוא 4CH (פיקוגרם/מ"ל) במקום זאת: Beta-Endorphin ו-Somatostatin. Melatonin ניתן ב-6CH.
• דילולי תחזוקה של 15CH/30CH (לתרופות מטווח 4CH) או 30DH (לתרופות מטווח 6DH) זמינים אף הם, ומשמשים לעיתים לייצוב התוצאות שהושגו בדילול הראשי.

ציטוקינים: טבלת ההתאמות האטיולוגית

סקרנו בפירוט את הביולוגיה של כל אחד מהציטוקינים הללו בסדרת המאמרים ציטוקינים בת שני חלקים שלנו — טבלה זו היא סיכום מתוך מדריך המינון של GUNA עצמה, ומראה באיזה ציטוקין לבחור ובאיזה אנטגוניסט להשתמש מול עודף:

החוברת של GUNA מפרטת את Anti IL-1 אלפא ו-Anti IL-1 בטא כערכים נפרדים; אנו מציעים תרופה אחת מסוג Anti IL-1 שמכסה את צמד ההתאמה הזה.

הורמונים ונוירופפטידים: טבלת ההתאמות האטיולוגית

במערך ההורמונים והנוירופפטידים נהוגה אותה לוגיקה של השלמת החסר / שימוש באנטגוניסט מול עודף, והפעם ביחס לציר האנדוקריני והנוירו-אנדוקריני ולא למערכת החיסון:

Dopamine, Oxytocin ו-Parathyroid Hormone מוזכרים לעיל בחומרי העיון של מדריך המינון של GUNA לשם שלמות, אך אינם כלולים כרגע במערך ההורמונים הבודדים שלנו — שאר התרופות בטבלה זו כלולות.

בנוגע ל-GH, חומרי העיון של GUNA עצמה מציגים את IGF-1 כתרופת החיזוק, ולא תכשיר GH ישיר, דבר המשקף את תפקידו של IGF-1 כמתווך הפיזיולוגי במורד הזרם של GH.

גורמי גדילה: מדוע אין צמד "ויסות"

מערך גורמי הגדילה סוטה מהדפוס של הציטוקינים וההורמונים בנקודה מסוימת אחת: מדריך המינון של GUNA מתאר את גורמי הגדילה כמי שנרשמים באופן אטיולוגי בלבד, בכיוון של השלמת חסר — לא מוצע צמד של אנטגוניסט / "גורם גדילה מנוגד", ולא מתוארת אסטרטגיה של ויסות עודף. בפועל משמעות הדבר היא שרישום גורמי גדילה במודל האטיולוגי פשוט יותר מאשר בשתי הקבוצות האחרות: אם מצב מסוים משקף איתות מופחת של גורם גדילה, משתמשים באותו גורם גדילה במינון נמוך; אין ענף "עודף" מקביל שיש לתכנן סביבו.

מערך גורמי הגדילה עצמו — BDNF, CNTF, EGF, FGF, G1 (GD3 Ganglioside), GCSF, IGF-1, NGF, NT3, NT4, PDGF ו-TGF-β1 — נרשם באופן סימפטומטולוגי לעיתים קרובות הרבה יותר מאשר מערכי הציטוקינים או ההורמונים, דווקא משום שאין ענף "עודף" מבוסס מעבדה שאפשר לבדוק מולו. חלק 2 בסדרה זו מציג את ההתאמה המלאה המבוססת על תסמינים לכל שלוש הקבוצות, כולל גורמי גדילה, במקור עזר אחד לפי סדר אלפביתי (A–Z).

מה הלאה

המאמר הבא בסדרה זו הוא אינדקס ההתאמות המלא בין תסמינים לתרופות מתוך מדריך המינון של GUNA — מקור עזר מהיר מלא (A–Z) המקשר בין תסמינים ומצבים לבין הציטוקין, ההורמון, הנוירופפטיד או גורם הגדילה הספציפי ש-GUNA מקשרת אליהם.

---

מוצרים נבחרים

עיינו בכל מגוון Guna — GUNA Method, ציטוקינים ומוצרים נוספים של GUNA-Method.

לא בטוחים איזו תרופה מתאימה לכם?
נסו את כלי איתור התרופות הטבעיות שלנו, או פנו לצוות שלנו לקבלת הכוונה.

קריאה נוספת

• אינדקס ההתאמות המלא בין תסמינים לתרופות של GUNA
• המשולש הטיפולי של GUNA Method: איזון מחדש של PNEI, ניקוז וטיפול בתסמינים
• ציטוקינים: כיצד פועלים שליחי מערכת החיסון

מקור: GUNA, מדריך מינון לביו-תרפיה (פרקי ציטוקינים / הורמונים & נוירופפטידים / גורמי גדילה).

תגיות: Deep Guna Research, מאמרי Guna, מינון ביו-תרפיה